כלבים, חתולים, בני אדם – כולנו בעלי חיים המשתייכים למחלקת היונקים. אנחנו חולקים תכונות רבות, והפיזיולוגיה שלנו אכן די דומה – אבל לא  זהה.

טעות נפוצה היא להניח, שתרופות שמשפיעות עלינו בני האדם יביאו מזור גם לחברינו על ארבע. זו טעות  העלולה להביא למוות.

חלק מהתרופות שאנו מתייחסים אליהן כבלתי מזיקות מעצם היותן זמינות ושאין צורך במרשם רופא כדי לקנותן, עלולות להיות קטלניות עבור בעלי חיים.

לכך יש שתי סיבות עיקריות –

  1. חומרים מסויימים בתרופה, שאינם רעילים לבני אדם, הינם כן רעילים לחיה.
  2. מינון יתר שניתן לחיה, שמשקלה ומסת הגוף שלה בד”כ קטנים משמעותית משל בני אדם.

הדוגמא הקלאסית לתרופה שמתאימה לבני אדם אך עלולה להיות קטלנית לחתולים היא אקמול: תרופה נפוצה שאנו רגילים ליטול ללא מחשבה שניה, אך, כאמור, קטלנית לחתולים.

החומר הפעיל באקמול נקרא פראצטמול ((paracetamol או אצטמינופן (acetaminophen). לאחר בליעת הכדור הוא מתפרק ע”י אנזימים שונים למספר חומרי ביניים – חלקם מאד רעילים. בגוף האדם יש מערכות נוגדות חמצון שיודעות כיצד לנטרל, לפרק ולהפריש חומרים אלו.

בחתולים, מערכות אלו עובדות באופן חלקי ביותר, והתוצאה היא הצטברות חומרי הביניים הרעילים במחזור הדם. חומרים אלו גורמים לנזק חמצוני נרחב, במיוחד לתאי הדם האדומים. כתוצאה מכך, תאי הדם האדומים עוברים שני שינויים עיקריים:

  • הראשון, ההמוגלובין שבתוכם (שהוא החלבון נושא החמצן בגוף) עובר שינוי הפוגע ביכולתו להיקשר לחמצן. שינוי זה נקרה מתהמוגלובינמיה.
  • השני, תאי הדם האדומים עוברים שינוי מבני הגורם להם להיות שבירים יותר והם מתפרקים במהירות.

התוצאה היא אנמיה, צהבת ויכולת פחותה של תאי הדם להעביר חמצן בגוף. בנוסף, האקמול גורם לפגיעה בכבד עד לנמק ועלול גם לפגוע בכליות.

הסימנים הקלינים שנבחין בהם הם קוצר נשימה, חולשה ועייפות. הריריות יהפכן לחיוורות מאד, צהובות או כהות מאד – תלוי במספר תאי הדם שהתפרקו ובמולקולות ההמוגלובין שהשתנו.

מצב שכזה עלול כמובן להוביל למות החתול ממחסור בחמצן. אין מינון בטוח של אקמול לחתולים!!! גם מינון נמוך מאד עלול להוביל למוות.

בעל חיים נוסף הנמצא בסיכון דומה עקב נטילת אקמול הוא החמוס.

טיפול

היה והחתול הגיע למרפאה זמן קצר אחרי אכילת התרופה, ננסה לעורר הקאה ולאחריה לתת לו פחם פעיל כדי לספוג את שאריות החומר ממערכת העיכול.

אבל, ברוב המקרים החתול מגיע למרפאה רק כשהוא כבר מראה את הסימנים הקלינים האופייניים להרעלה זו. במקרה זה עליו לעבור בדיקות דם כדי להבין עד כמה חמור המצב, ולקבל טיפול תומך אינטנסיבי.

החתול יקבל תרופה בשם N-acetylcysteine. המדובר בנוגד חמצון חזק, שיכול להחזיר את מבנה ההמוגלובין למבנה הנורמלי וכן להפחית את רמת הפגיעה הכבדית. לכך נוסיף נוגדי חמצון נוספים, עירוי נוזלים, חימום וניטור מדדי הדם והכבד.

במקרים של אנמיה חמורה וקוצר נשימה חריף, יש לתת לחתול עירוי דם וכן להשימו בכלוב חמצן.

האקמול הינו רק דוגמה אחת מני רבות. ישנן תרופות רבות, הנחשבות בטוחות לשימוש בני אדם, אך עלולות להיות קטלניות עבור חברינו ההולכים על ארבע.

לצערנו, אנו נתקלים בלא מעט מקרים בהם, בעלים שרצו להקל על החתול או הכלב, האהוב עליהם, שנראה קצת חולה או סובל מכאבים, גרמו מבלי דעת למותו.

לכן…

  • לעולם אל תתנו תרופה לבעל החיים שלכם מבלי להתייעץ קודם לכן עם וטרינר !!!
  • הקפידו לשמור תרופות בארון נעול כך שבעל החיים לא יוכל להגיע אליהן !!!
  • היה ובעל החיים אכל תרופה או שקיים חשד שכזה – דברו מיידית עם הוטרינר !!! טיפול מהיר יכול להציל חיים.