כללי
מלען הינו זרע של שיבולת שועל או חיטה. מדובר בעשבים מאד נפוצים, הפורחים באביב ובקיץ בכל רחבי הארץ. הזרע עטוף בזיפים נוקשים, הנתפסים בקלות על הפרווה. קצה הזרע הוא חד ויכול להיכנס לתוך כל חומר רך. מבנה הזיפים החד כיווני והקצה החד גורמים לכך שהמלען יכול לתפקד כחץ או קרס – מתקדם קדימה בלבד ונתפס חזק ברקמה.
זרעים אלו נוטים להיתפס על פרוות כלבים וחתולים ולפעמים חודרים דרך העור לתוך הבשר ולתוך הגוף. קצב התקדמותם מאד מהיר! לכן, פעמים רבות לא נראה את המלען, כי הוא כבר התחפר ברקמה.
מקומות מועדים לפורענות לחדירת מלענים הם הנחיריים (כאשר הכלב מרחרח בעשב), בתוך האוזניים וכפות הרגליים.
למה לשים לב
הסימנים הבאים עשויים להעיד על נוכחות מלען ומחייבים בדיקה יסודית:
- עיטושים תכופים, דימום והפרשות מהאף (מחשיד למלען בנחיריים)
- נענועי ראש וגירודי אוזן (מחשיד למלען בתוך תעלת האוזן)
- צליעות, פצע או נפיחות בכף הרגל
- כל פצע בעור
- עין אדומה, מפרישה ומצומצמת (כן, מלענים יכולים לחדור גם מתחת לעפעפיים).
סיבוכים אפשריים
מלען שלא אותר ולא הוצא בזמן, עלול להמשיך להתקדם בתוך הגוף, כולל לתוך איברים פנימיים. לדוגמא, מלען, שנשאף והתקדם מהנחיריים פנימה לקנה הנשימה עלול לחורר אותו ולצאת לתוך בית החזה, שם עלול לחורר את הריאות או את כלי הדם הגדולים הנמצאים שם – במקרה כזה החיה נמצאת בסכנת חיים.
מאחר והמלען כמובן אינו סטרילי הוא מעביר איתו חיידקים לתוך האיבר שאליו הוא חדר. כתוצאה מכך, נראה בדרך כלל דלקת מאד כואבת ומזוהמת באיבר בו הוא נמצא.
אבחון
למרבה הצער, אי אפשר לאתר מלען בצילום רנטגן והאבחון נעשה אך ורק לפי הסימנים הקליניים. בחשד למלען באיזורים כמו אוזניים ונחיריים יש צורך לטשטש את הכלב כדי להצליח ולהסתכל עמוק פנימה.
בנוסף, חוסר תגובה לטיפול אנטיביוטי גם הוא סמן להימצעות גוף זר כמו מלען הנעוץ בתוך הרקמה.
טיפול
הטיפול מתחיל עם הוצאתו של המלען. לעתים, יש צורך באנדוסקופ בכדי להוציא את המלען שתפוס בתוך איבר עמוק בגוף, כגון נחיריים או קנה נשימה.
במקרים אחרים, יש צורך בניתוח כדי לפתוח את הרקמה החשודה (כמו עור או כף רגל) ולשחרר את המלען שכבר נעוץ היטב בתוכה וכלל לא נראה מבחוץ.
לאחר הוצאת המלען יש לתת טיפול אנטיביוטי ושיכוך דלקת וכאב.
סיכום
מלענים מהווים סיכון לפציעות פנים וחוץ גופניות. בהיעדר טיפול, עלול המלען לגרום לפצעים, כיבים ודלקות.
יש לקחת בחשבון שכלבים, שנמצאים הרבה בסביבת עשבי שיבולת שועל או חיטה עלולים להיפצע שוב ושוב ממלענים, ובאיברים שונים.
מפעם לפעם, ובעיקר לאחר טיולים בטבע, רצוי לבדוק את פרוות הכלב ובין הכריות בכף הרגל כדי להסיר כל מלען שנתפס שם.
יש לציין, שבמרבית המקרים חתולים פחות מועדים לחדירת מלען מפני שהם מנקים את עצמם היטב באופן קבוע, אך כמובן שהם אינם פטורים לחלוטין ממכה זאת.
בתמונה ניתן לראות 7 (!) מלענים שהוצאו מתעלות האוזניים של טיקה, כלבה מבוגרת אך שובבה, שגרה במושב. הוצאתם נעשתה בהרדמה קצרה, וזמן קצר לאחר מכן חל שיפור בדלקת האוזניים והפחתה ניכרת בכאב ובחוסר הנוחות שסבלה מהם.